החלטה בתיק ת"א 34884-06

במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 מבקשת התובעת למנות מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגי:

השתלשלות העניינים

1. התובעת נפגעה בתאונת דרכים מיום 27.1.02 [להלן - " התאונה"]. התביעה הוגשה רק בשנת 2006. לענייננו, התובעת התלוננה או החלה להתלונן לימים, על דליפת שתן וצואה. מוסכם כי לשני סוגרים אלה קיים עצבוב משותף.

2. בראשית הטיפול בתביעה מינה בית המשפט מומחה בתחום האורטופדי ודחה את בקשת התובעת למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. התובעת ערערה על החלטה זו.

3. במסגרת הבר"ע ובטרם ניתנה החלטה הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו ימונה מומחה בתחום הנוירולוגיה והתובעת לא תבקש מינוי מומחה בתחום אחר ונוסף, אלא אם ימליץ על כך הנוירולוג מיוזמתו [להלן - " הסדר דיוני"].

4. בית המשפט פעל בהתאם להסדר הדיוני ומינה את הנויורולוג פרופ' שקד. הנוירולוג שלל נזק עצבי, שלל נכות בתחומו, שלל פגיעה בשורשי העצבים הרלוונטיים אך המליץ למנות מומחה בתחום שיקום נוירולוגי והמתמחה בהפרעה בסוגרים.

5. בהתאם פנו הצדדים לד"ר בלומן, שזו התמחותה. היא המליצה על מינוי מומחה בתחום אורולוגיה או גניקולוגיה והמתמחה ברצפת אגן ובבדיקות אורודינמיות. 

6. בית המשפט מינה את ד"ר גולומב, אורולוג שזו התמחותו. ד"ר גולומב שלל בחוות דעתו קשר סיבתי בין מצבה של התובעת לבין התאונה ואף שלל פגיעה עצבית כלשהי. כן קבע כי בדיקתה הרקטאלית של התובעת תקינה. התובעת לא השלימה עם חוות דעתו, זימנה אותו לחקירה ואכן חקרה אותו על חוות דעתו. הוא מצדו עמד על חוות דעתו אך הסכים לבדוק את התובעת פעם נוספת. לאחר בדיקה זו הוציא חוות דעת משלימה וחזר על קביעותיו מחוות הדעת הראשונה.

7. בהיעדר פגיעה עצבית ביחס לשני הסוגרים הציע ד"ר גולומב ארבעה הסברים למצבה של התובעת, ושלושתם אינם קשורים לתאונה:

א. שלפוחית שתן רגיזה

ב. התרופפות שרירי האגן עקב עבר מיילדותי.

ג. צניחת שלפוחית השתן.

ד. דליפת צואה כתוצאה מגירוי בבדיקה.

8. אמנם פיזיותרפיסטית שטיפלה בתובעת הציעה שלתובעת חולשת שרירים על רקע נזק עצבי  אך אין בהצעה זו כדי לייצר ראשית ראיה בעניין רפואי בכלל ובפרט לנכות בתחום גסטרואנטרולוגי, זאת משום שהפיזיותרפיסטית אינה רופאה ואינה מוסמכת או מוכשרת לקבוע ממצאים בתחום זה. בנוסף, הצעתה נשללת על ידי בדיקות תקינות השוללות נזק עצבי בכלל ונזק לעצבוב המשותף בפרט.

9. צבר התלונות הראשון של התובעת בעניין דליפת צואה החל וטופל במהלך שנת 2003. לאחר מכן הייתה הפסקה של כ - 7 שנים וצבר התלונות הבא החל בשנת 2011.

10. הן לאור ההסדר הדיוני והן לאור סדרת חוות הדעת של המומחים השונים, שמונו פעם אחר פעם לבקשת התובעת - אין ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום גסטרואנטרולוגי ולכן בקשתה נדחית.

נקבע להוכחות ולסיכומים בעל פה ליום 7.4.13 בשעה 11.30.

לאור מצבה של התובעת ולפנים משורת הדין - אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.